הראשונים של איטליה

המעבורת הגיעה לנמל בארי שבאיטליה באיחור של יותר משעה וחצי, בשעה 11:15. בדרך כלל זו תהה שעה שאני כבר נמצא שעתיים ברכיבה, אבל היום אין לחץ. ממילא זה יום שנוסף לתוכנית שלא מטובתי, כך שכל מה שאעשה בו יחשב תוספת לא מתוכננת. התוכנית האמיתית ממשיכה למעשה ממחר. כיוון שפטור ללא כלום זה לא לעיניין, החלטתי להרחיב את הרשימה, ובניגוד לכיוון של התוכנית המקורית, רכבתי לכיוון דרום מזרח כדי להגיד שלום למגדלור הנמצא בעיר Torre Canne, ממש על חוף הים. יכולתי להמשיך באותו כיוון ולבקר בשניים נוספים, אבל עצם העובדה שאני גם צריך לחזור באותה דרך ולמעשה לרכוב כפול – הניעה אותי מכך. קודם לכן, כיוון שכבר הייתי בנמל, הוספתי גם את המגדלור המרשים של נמל בארי שאמור היה להיות הראשון ברשימה של מחר.

חוזר אחורה ורוצה להוסיף כמה מילים שקשורות למעבורת (בקיצור, רוצה לעבות את הפוסט שלא יראה דל). כהרגלי אני מזמין מיטה בתא של ארבע מיטות בהנחה ובתקווה שלא יהיו לי שותפים. עדיין התקופה אינה שיא העונה וההפלגה לא מלאה. זה לא שאני סולד מבני אדם אבל הקלסטרופוביה במיטבה חוגגת בתאים אלה, וגם כשאין מישהו נוסף צריך לבצע כל פעולה בהליכה של סרטן, הצידה. מיד לכשעליתי למעבורת ליווה אותי אחד מאנשי הצוות לתא, ולשאלתי האם מישהו נוסף אמור ללון כאן ענה "לעולם אין לדעת" תוך שהוא מחייך חיוך קטן. וזה כבר לא מצא חן בעיניי. השארתי את מטלטליי וירדתי לקומה המרכזית לשאוף אויר, לשתות משהו ולצפות בתחילת ההפלגה ובנוף היבשתי המתרחק. תהליך הטענת המשאיות על המעבורת נמשך מעבר למצופה והיא הרימה עוגן באיחור קליל של שעה ומחצה. חזרתי לתא לאחר שעתיים ולרווחתי נוכחתי שפרט לחפצי אני, אין שום סימן וזכר למתנחל נוסף. היה לי ברור מעל לכל ספק שהפעם ניצחתי את המערכת. בפעמים קודמות קרה אומנם שהצטרף אדם נוסף מאוחר יותר, אבל זה תמיד קרה בשייט שהיתה בו עצירת ביניים, ממנה עלה נוסע באמצע השייט וארח לי לחברה. הפעם השייט הוא מנקודה לנקודה ואין עצירת ביניים. התקלחתי, לקחתי את המחשב, ירדתי לאכול, כתבתי את הפוסט של אתמול וחזרתי לתא קצת לפני חצות. המחשבה שמא מישהו נוסף הצטרף לתא לא חלפה אפילו בראשי, והעובדה שהתא נותר ריק התקבלה כמובנת מאליה. מפזר את חפצי בכל רחבי התא, גם על המיטה שלידי ותוך דקות אחדות נרדמתי. טריקת דלת, הדלקת האור והתנצלות העירו אותי סמוך לשתיים אחר חצות. איש צעיר יחסית שעודפי משקל עוטרים אותו מצדדיו ומלפניו ומאחוריו, השליך את תרמילו על הרצפה, עזר לי לפנות את מיטלטלי ממיטתו, ונשכב באחת על המיטה מבלי להסיר את בגדיו ומבלי לחלוץ את נעליו. לא שירותים, לא מקלחת, לא צחצוח שיניים, כלום. לשאלתי ענה שהוא מגיע לתא בפעם הראשונה רק ברגע שבא לו לישון, ובאשר לנעלים זכיתי לתשובה מגומגמת בסגנון "כך אני רגיל" (חושד בו שמימדי גופו מונעים ממנו מעבר לתאון השירותים ואולי גם מקשים עליו חליצת ונעילת נעלים). שעתיים לאחר מכן אני מתעורר שוב, והפעם למשמע רעש פתיחת המיטה העליונה שמעלי. אדם נוסף הצטרף אלינו בארבע לפנות בוקר. התפשט ועלה למעלה למיטתו באמצעות סולם מיטלטל המצוי בתא, שלגביו הייתי בטוח שמעולם לא משתמשים בו, משהו כמו חגורות ההצלה שמצויות במעבורת. חשבתי לעצמי שאם יגיע רביעי – אציע להם שנסב למשחק פוקר. ובאשר אלי, למדתי את הלקח, ונזכרתי בסיפור על הציפור הקפואה שפצחה בשיר הודיה כשמצאה עצמה לפתע בערמת פרש חמימה....

Faro San Cataldo Bari

נבנה ב-1869. פעיל. מגדל אבן מתומן, בעל זרקור וגלריה, מתנשא מתוך מבנה תחזוקה ותפעול דו קומתי. גובהו 62 מ'. צבעו לבן וכיפת הפנס אפור מטלי. שולח מגובה של 66 מ' מעל פני הים 3 הבזקי אור לבנים כל 20 שניות ומשמש להנחיית ספינות המגיעות לנמל העיר בארי שבאיטליה. מוצב בחלקו המערבי של הנמל. נמצא במקום ה-17 ברשימת "המגדלורים המסורתיים הגבוהים בעולם".

Torre Canne Lighthouse

נבנה ב-1929. פעיל. מגדל בטון מתומן צבוע לבן בעל זרקור וגלריה, מתנשא מהצד הפונה לים של מבנה תחזוקה ותפעול חד קומתי. גובהו 32 מ'. מגובה של 35 מ' מעל פני הים הוא משגר 2 הבזקי אור לבנים כל 10 שניות. מוצב בעיר Torre Canne כ-40 ק"מ צפונית מערבית ל-Brindisi.

פה אני ישן הלילה

28.5.2018