Lighthouses Insanity, riding on Harley in Europe

יום רביעי, 4 ביולי 2018

222 - זה הכל עיניין של גיל


היום הוא היום האחרון למסע הצייד שלי. היום השלמתי בהצלחה את מכסת המגדלורים שתכננתי לבקר בהם ולתעד זאת. לא יכולתי לצפות ליום מתאים יותר לסיום המסע. מעונן, קריר, 4 ארועי טיפטוף זניחים, חבל נורמנדי היפה, וביקור בשני מגדלורים בלבד. בכבוד להיות אחרון המגדלורים זכה המגדלור של Gatteville, מונומנט גרניט מרשים שנבנה ב- 1835, נישא לגובה של 75 מטר וכמעט ונהרס בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה. בזכות היותו האחרון ברשימה החלטתי לטפס גם עליו. הגעתי בשעה 12:15 ומסתבר שכמיטב המסורת הצרפתית, בין 12:00 ל- 14:00 עושים הפסקה. המתנתי, עליתי וחגגתי. בניגוד למגדלור של האי Vierge, כאן הטיפוס הוא עם כיוון השעון. 349 מדרגות אבן לוליניות, שמצידן השמאלי הדופן הפנימית של המגדלור, ומצידן הימני הדופן החיצונית של גליל גרניט פנימי. אין מעקה אחיזה. מדרגות האבן, שמידי כל 50 מסומן עליהן מספרן, מובילות אל הגלריה התחתונה, ומשם גרם מדרגות מתכת המונה 11 מדרגות, מוביל אל הגלריה העליונה, היא גלרית הזרקור. למותר לציין שהנוף הנשקף ממרומי המגדלור מדהים וההחלטה להתחיל לרדת הייתה בניגוד לרצוני.

222 – זה הכל עניין של גיל
בתמונה משמאל, שצולמה לפני שלוש וחצי שנים, נראים שלושת ילדי וששת נכדי. היום הם כבר בוגרים יותר.
ילדי היום הם בני 47, 46, ו-40. סכום שנות גילם הוא 133.
נכדי היום הם בני 17, 17, 15, 13, 11, ו-9. סכום שנות גילם הוא 82.
סה"כ עד כאן 215.
אני בן 74 (בשבוע הבא). יש להוסיף את הספרה 7 כנגד כל עשור מחיי (בנוסף להיותה סיפרת המזל שלי כפי שכבר הוכח פעמיים במסגרת מסע זה), ומתקבל, ראה זה פלא, המספר 222.
כבר אמרתי לא פעם – פריק של מספרים.



סיכום על קצה המזלג
מהמגדלור הראשון ביוון עד המגדלור האחרון בצרפת רכבתי לאורך 10,138 ק"מ. עשיתי זאת ב- 35 ימי רכיבה נטו וכאמור בקרתי ב- 222 מגדלורים. כלומר 290 ק"מ בממוצע ליום ו- 45.6 ק"מ בממוצע למגדלור.

תם ולא נישלם – היום רכבתי 353 ק"מ. צריך עוד להגיע ליוון כדי להעמיס את ההארלי על האוניה שתיקח אותו חזרה ארצה. מחכים לי עדיין למעלה מ- 1,800 ק"מ שהם כבר משהו אחר. תם הקסם.

תודות על רגל אחת
על אחת מ-החוויות של חיי אני רוצה לציין 7 תודות:
1. לארגון האמריקאי (Iron Butt Association) IBA על הרעיון.
2. להארלי שלי, הוא הוא הגיבור האמיתי, שהיה חברי הטוב והנאמן לכל אורך המסע.
3. לכל אלה שבנו את המגדלורים ולאלה שעוסקים בשימורם.
4. לילדיי שהשכילו להשלים עם "השגעון" ונימנעו מלנסות להניא אותי מלבצעו.
5. לכל אלה מקוראי הבלוג שהגיבו וחיזקו אותי.
6. לסלולרי שלי, ל- Google Maps ול- Waze על הניווט בארץ לא נודעת.
7. לאלוהי הרוכבים באשר הוא ששמר עלי מכל משמר (לא תאונה ולא כמעט תאונה).


Phare du Cap Lévi
נבנה ב-1948. פעיל. מגדל אבן מרובע מרהיב בתכנונו יוצא הדופן, בעל זרקור וגלריה, פאותיו שקועות לכל אורכו. גובהו 27 מ'. המגדל אינו צבוע, הזרקור לבן. מגובה של 38 מ' מעל פני הים הוא משגר הבזק אור אדום כל 5 שניות. המגדלור המקורי נהרס בקרבות שרבורג, זמן קצר לאחר ה- D-Day. מוצב על ראש יבשה החודר אל תוך תעלת למאנש, כ- 2.5 ק"מ צפונית מערבית לכפר Fermanville.

La Phare de Gatteville
נבנה ב-1835. פעיל. מגדל גרניט עגולבעל זרקור וגלריה, צמוד למבנה תחזוקה ותפעול דו קומתי בצורת U המקיף את בסיס המגדל. גובהו 75 מ'. אינו צבוע פרט לזרקור הצבוע שחור. מגובה של 72 מ' מעל פני הים הוא משגר 2 הבזקי אור לבנים במרווח של 2.4 שניות כל 10 שניות. זהו ללא ספק אחד מבין המגדלורים הצרפתים המפורסמים ואחד הגדולים בעולם. זהו המגדלור המסורתי השלישי בגובהו בעולם (אחרי המגדלור של האי Vierge והמגדלור של גנואה). במלחמת העולם השניה נשלחו חיילים גרמנים להורסו אולם שומר המגדלור הצרפתי באותו זמן הצליח לשכנעם שימנעו מכך. ב-1944 הוא שוחרר ומיד הוחזר לפעילות. הזרקור שהוסר ממנו בימי המלחמה ואוחסן לשמירתו, הותקן בו מחדש ופעיל עד היום. ב-1984 הוסב לפעילות אוטומטית, נסגר לביקורים לצורך עבודות שיפוץ ושחזור ב-1996 למשך שנה ונפתח מחדש גם כמוזיאון לעינייני מגדלורים. למעלה מ-35,000 מבקרים בו בשנה ומטפסים 365 מדרגות כדי להגיע לגלריה. מוצב כ-2 ק"מ צפונית ל- Barfleur.







לוליניות עם כיוון השעון בין הדופן הפנימית של המגדל לבין הגליל הפנימי

מידי כל 50 מסומן עליהן מספרן

349 - מדרגת האבן האחרונה

11 מדרגות המתכת לגלרית הזרקור

הזרקור






שתי גלריות
הגיבור האמיתי
4.7.2018


12 תגובות:

  1. כל הכבוד ל"איש המגדלורים" על הדבקות במשימה והשלמתה .עכשיו צפויה לך דרך יבשתית בצבעי ירוק חום צהוב ופריחות הקיץ.שתהיה לך נסיעה מהנה וזמן לבקר באתרים מעניינים בדרך. דרך צלחה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אסתרינה על התמיכה לאורך כל הדרך

      מחק
  2. ברכות!
    מסע מרשים, בליווי בלוג מרשים ביותר גם הוא.
    תודה לך ששיתפת, תודה על ההסברים, על התמונות, על הרוח spirit שאתה מביא איתך לכתיבה.
    היה מהנה מאד להיות שותפה וירטואלית במסע. נהנתי לקרא, למדתי, אהבתי את התמונות והפירוט של המידע שאספת.
    ישר כח!
    בזהירות בהמשך הדרך...מסתבר שהיא עוד ארוכה.שוב אלינו בשלום
    מחברתך לצעידה בשבילי ארצינו
    מיכל

    השבמחק
    תשובות
    1. מיכל היקרה. אני יודע שמבין כולם את ממש קראת, כל מילה, ואין מחמאה גדולה מזו שאפשר לקבל. תודה על הליווי הצמוד, על העידוד, על הפירגון ועל אישורי מגדלורים מפוקפקים. נתראה בהליכות. חיבוק.

      מחק
  3. נתן בוקר טוב


    כל הכבוד ,מדי פעם אני חוזר לחוברת של 50 הפארקים בארצות הברית ,ונהנה .ומה בשנה הבאה ??הבן דודה שלך גבי

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה גבי. כרגע לא מסוגל אפילו לחשוב מה בשבוע הבא. תן להתאושש.

      מחק
  4. נתן, כשהמתנו ביחד לאישור להוריד את האופנועים מהמעבורת בלווריו, שאלתי אותך איך אתה מתמודד עם הבדידות במסע אתגרי כזה.רק מי שחווה רכיבות ארוכות בארצות הניכר ( אמנם עם זוגתי שתחיה), יכול להעריך את המאמץ הנפשי הנדרש מרוכב בודד. האריתמטיקה המשפחתית שערכת בפוסט הזה מרמזת על כך. בהצלחה בדרך חזרה.

    השבמחק
  5. כל הכבוד נתן!
    איזו יסודיות!
    תודה על השיתוף. החכמתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש על לא דבר. נראה אותך בשנה הבאה?

      מחק
  6. הי נתן,מתפעל גם מהרעיון וגם מהכושר,כבוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה יודע איך זה, ארנון, כשאתה מגיע לחניה או לקצה דרך ללא מוצא ואין לך רוורס בהארלי. מתחמנים כל צעד כדי להמנע מלהגיע למצב של דחיפה אחורה בעליה באמצעות הרגליים. אין לך מושג כמה פעמים נזכרתי בך. תודה על הברכות Young man.

      מחק